מרביתנו מעולם לא פגשנו אגרן כפייתי, ומרביתנו אולי אפילו לא יודעים על התופעה הזאת כלל. הסיבה לכך היא שאגרן כפייתי מודע היטב לבעיה שלו, והוא מודע היטב להשלכות שלה על מעמדו החברתי, ולכן הוא מתנזר מהחברה.
ברמת העקרון אפשר לומר שכל אחד מאיתנו הוא אגרן. כולנו נוטים לאגור חפצים ופריטים שהיה לנו צורך בהם בעבר, וגם כאשר הם כבר אינם משרתים אותנו, אנחנו נוטים לשמור אותם. בדיקה פשוטה של ארון הבגדים שלכם תוכיח לכם שיש לכם שם לא מעט בגדים שלא לבשתם כבר שנתיים, והם עדיין שוכבים בארון, כשאתם מסרבים, בין שבאופן מודע ובין שבאופן בלתי מודע, להיפרד מהם. כמובן שאפשר לראות את האגרנות הטבעית שלנו בעוד שורה של תחומים כמו מסמכים וניירת, ספרים, כלי מטבח וכדומה. הרעיון הוא שאנחנו שומרים דברים "ליתר בטחון". ההימצאות של החפצים האלה מסביבנו מעניקה לנו בטחון, כך שבמידה ונידרש אליהם הם יהיו בסביבה ויעמדו לרשותנו. על אף שזה בדרך כלל לא קורה, זה עדיין כלל אנושי שמנחה את רובנו.
צריכים עזרה עם אגרן כפייתי? התקשרו אלי עכשיו – 050-7454504
העניין הופך להיות בעייתי, כאשר האגרנות הזאת הופכת לאובססיה, כאשר אנחנו נוטים לאסוף ולאגור כל חפץ שאנחנו פוגשים, וכאשר אנחנו זקוקים לשמור חפצים שאין לנו בהם שום צורך, וגם לא יהיה לנו צורך בהם, רק כדי שהם יעניקו לנו את אותו בטחון שאנחנו זקוקים לו. כאשר האגרנות מגיעה לרמה כזאת היא הופכת להיות אגרנות כפייתית, שבה למעשה אין לאדם שליטה על הנטייה שלו לאסוף ולאגור, והוא עושה את זה באופן כפייתי ובלתי מודע. הדרך הטובה ביותר לזהות אגרנות כפייתית היא לבקר בביתם. אגרנים כפייתיים אוספים, שומרים ואוגרים כל דבר.
זה יכול להיות ברמה שקצת חורגת מהנורמלי ואז הבית עוד נראה בסדר, אם כי אפשר להרגיש בעומס של חפצים בו, וזה יכול להגיע לחריגה מהותית מהנורמלי, ואז אפשר לראות בית שהוא פשוט מבורדק, בית שהוא מחסן, ושאין שום קשר בין החפצים הנאגרים, אין להם שום משמעות בחייו של האגרן. במקרים קשים, הבית הופך ממקום שגרים בו למקום שפשוט אוגרים בו חפצים. במקרים אלה אפשר לראות בתים שערימות החפצים והפסולת מגיעות מהרצפה ועד התקרה, וממלאות את הבית מקיר לקיר.
עכשיו, דמיינו שלאותו אגרן כפייתי יש משפחה. המשפחה היא נורמלית לחלוטין והיא צריכה לחיות את חייה בתוך ערימות הפסולת האלה. המשפחה צריכה לגדל ילדים קטנים בצורה נורמלית בתוך ערימות של פסולת וחפצים בלי יכולת תנועה בבית, ובלי יכולת למעשה לבצע שום דבר בבית. כמובן שמצב כזה הוא בלתי נסבל, וכאשר זה מגיע לשלב כזה התוצאה המצערת היא שהאגרן נותר לבדו ללא משפחה, או שהמשפחה מסייעת לו לטפל בבעיה ולהחזיר את איכות החיים לבית. הכל תלוי ברמת האובססיה, ובמוכנות של האגרן הכפייתי לשתף פעולה. צריך להבין שהאגרן הכפייתי מודע היטב לבעיה שלו, והוא סובל ממנה לא פחות. העניין הוא שהוא פשוט לא יכול להפסיק לעשות את זה, והוא לא יכול להיפרד מן החפצים שהוא אוסף. עבורו, לקחת לו פחית שתייה משומשת ורקובה שהוא אסף ברחוב, זה כמו עבורנו, לקחת לנו שטר של מאתיים שקל, או לקחת את האלבום המשפחתי שלנו ולזרוק אותו בפח. הקושי הוא אמיתי, אין פה שום משחק ושום הגזמה.
במקרים כאלה, המשפחה בדרך כלל פונה לסיוע מקצועי מגורמי רווחה או מאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה. בעקבות הפניה מתחיל בעצם תהליך שמטרתו היא לפנות את ביתו של האגרן הכפייתי ולהחזיר למשפחה את השפיות, תוך נקיטת צעדים שיבטיחו כי מצב זה לא יחזור על עצמו עד כמה שניתן. פינוי הבית מתבצע על ידי חברת פינוי דירה המתמחה בתחום של עבודה עם אגרנים כפייתיים. חברה זו צריכה להפעיל צוותי פינוי המודעים לבעיית האגרנות הכפייתית, מכירים את הסממנים שלה, ומסוגלים לחוש אמפתיה לאדם הסובל ממנה. פינוי דירה של אגרן כפייתי הוא עניין איטי, רב שלבי, שמתבצע תוך ניהול משא ומתן מתמיד בין הפסיכולוג או איש הרווחה ובין האגרן הכפייתי, מה אפשר לפנות ומה אי אפשרת לפנות.
בפינוי דירות של אגרנים כפייתיים, הפינוי עצמו בדרך כלל אינו מספיק. אגרנים כפייתיים אינם בוחלים בשום חפץ, והם אוספים כל חפץ שנראה להם בלי לחשוב על ההשלכות של אותו חפץ על הסביבה בה הם חיים. במצב זה, יכול האגרן הכפייתי להכניס לבית פסולת אורגנית המגיעה למשל בתוך פחיות משקה משומשות, צעצועים מלוכלכים, מוצרי פלסטיק משומשים, ועוד שורה של חפצים ופריטים שאליהם נדבקת פסולת אורגנית. כאשר הפסולת האורגנית הזאת נערמת בערימות גדולות, מתחיל תהליך של רקבון בתוך הערימה, מה שיוצר ריח חריף הממלא את הבית, ויוצר פטריות ועובש בתוך הערימות. פטריות אלה מתפשטות במרבית הפעמים גם ליתר חלקי הבית מעצם אופיין להתפשט לכל מקום שהן יכולות. באין אפשרות לנקות את הבית לאור ערימות הפסולת שהוא מלא בהן, אין גם אפשרות לעצור את התפשטות הפטריות, ועל הבית בעצם נגזר להתמלא בנגעים מזיקים.
לאחר פינוי דירה של אגרן כפייתי, כשהפינוי עצמו נעשה עם כל אמצעי הזהירות וההגנה כמו למשל כפפות עבות מכוסות פלסטיק מבודד, משקפי מגן, מסיכות אב"כ,
סרבלי עבודה, נעליים גבוהות ואטומות וכדומה, הבית עדיין נותר מלא בכל הנגעים שנוצרו בו בעקבות הפסולת. או אז מבצעת חברת הפינוי תהליך של ניקיון יסודי של הבית וחיטויו באמצעות חומרים חזקים. לצורך כך, מפנה חברת הפינוי גם את החפצים המקוריים של הבית על מנת להותיר את הבית ריק לגמרי. במצב זה נכנס צוות הניקיון של חברת הפינוי ומבצע ניקוי יסודי של כל הבית באמצעות חומרים חזקים ושפשוף אינטנסיבי של כתמים שנוצרו בבית. לאחר הניקיון היסודי נערך טיהור של הבית באמצעות חומרי חיטוי חזקים ההורגים כל חיידק וכל פטריה שעוד נותרו על המשטחים השונים בבית. לאחר כל התהליך, מבצעים גם טיהור מיוחד של החפצים המוחזרים לבית. אפשר למעשה להניח שכל דבר שהיה מונח בבית זה, נדבק איכשהו בנגעים שנוצרו בו, ולכן יש לטהר כל דבר. רק לאחר טיהור כל החפצים, מחזירים את הכל לבית, ואז מתקבל בית נורמלי, ללא ערימות הפסולת, כשהוא נקי לחלוטין.
התקווה היא שבמצב זה, שגם האגרן הכפייתי נהנה ממנו, הוא ירגיש קושי לייצר שוב ערימות של פסולת. יחד עם זאת, תקווה היא לא גורם מספיק, והאגרנים הכפייתיים נכנסים בדרך כלל למסלול של טיפול שבא לוודא כי לא יחזרו לסורם. במקרים רבים מעניקים לאגרן הכפייתי פינה קטנה בתוך הבית או מחוצה לו, בה הוא יכול לממש את האובססיה שלו בתוך גבולות נשלטים. שיטה זו מאפשרת לאגרן הכפייתי להתמודד עם הצרכים האובססיביים שלו, מבלי לגרום נזק לבית ולחיי המשפחה. תהליכים אלה של פינוי דירות של אגרנים כפייתיים וניקיון הם תהליכים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר תהליכים פיזיים, ורק חברות פינוי מקצועיות המכירות את התחום, ופועלות בו במשך שנים רבות, יכולות לבצע אותו תוך מתן התמיכה הנדרשת הן לצוות הפסיכולוגי המקצועי, והן לאגרן הכפייתי ומשפחתו.
